רשלנות רפואית, כיצד תדעו שאתם זכאים לפיצוי?

רשלנות רפואית, כיצד תדעו שאתם זכאים לפיצוי?

בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית במודעות לגבי רשלנות רפואית. הן בקרב המטופלים שמבינים כי הם זכאים לפיצוי במידה שנפגעו מטיפול רפואי רשלני, והן בקרב בתי המשפט המכירים ביותר ויותר מקרים כמזכים בפיצוי.

תביעות רשלנות רפואית עוסקות מבחינה משפטית ב”עוולת הרשלנות”. עוולה המוגדרת בפקודת הנזיקין (נוסח חדש), תשכ”ח-1968, בסעיפים 35ו-35 לפקודה.

סעיף 35 לחוק קובע כי:

עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה”.

סעיף 36 משלים את העוולה הנ”ל בקביעתו כי:

החובה האמורה בסעיף 35 מוטלת כלפי כל אדם וכלפי בעל כל נכס, כל אימת שאדם סביר צריך היה באותן נסיבות לראות מראש שהם עלולים במהלכם הרגיל של דברים להיפגע ממעשה או ממחדל המפורשים באותו סעיף“.

במילים פשוטות, כאשר מדובר על רשלנות רפואית, נשאלת השאלה האם הרופאים נקטו כלפי המטופל כפי שמצופה מהם בתור “רופאים סבירים”. זאת, לפי הפרקטיקה הרפואית המקובלת נכון למועד מתן הטיפול.

רשלנות רפואית, מתי תהיו זכאים לפיצוי?

חשוב להדגיש כי רשלנות רפואית איננה מזכה בפיצוי בכל מקרה ומקרה של טעות בטיפול. ראשית, הטעות הטיפולית צריכה להיות תוך חריגה ממתחם “הרופא הסביר”. שנית, גם אם הרופא אכן התנהל ברשלנות, עדיין יש להוכיח את שני היסודות הנוספים של העוולה – נזק וקשר סיבתי לרשלנות.

הוכחת רשלנות רפואית דורשת התייחסות לנושא גם ברמה המשפטית וגם ברמה הרפואית. בשלב ראשון, יש להשיג את מלוא הרשומות הרפואיות אשר תיעדו את מתן הטיפול לנפגע לאורך כל הדרך. החל מהמפגש הראשון עם הרופא הכללי (רופא משפחה, רופא חדר מיון וכדומה), וכלה בכל שרשרת הרופאים לאחר מכן (אונקולוגים, גניקולוגים, א.א.ג, קרדיולוגים, אורתופדים וכו’).

רשלנות רפואית יכולה להיות בגין אבחון לקוי, בחירת טכניקת טיפול שגויה, ביצוע טיפול באופן רשלני (לדוגמה, רשלנות בניתוח), אי מתן הסברים מפורטים לגבי הטיפול שנבחר, אי מתן הסבר אודות טיפולים חלופיים, העדר מידע אודות סיכונים וסיכויים (לרבות תופעות לוואי), אי נקיטה בצעדים אקטיביים להנעת המטופל לקבלת טיפול ועוד. פנים רבות עלולות להיות לרשלנות רפואית ונסיבות המקרה משתנות ממטופל למטופל.

כיצד תדעו אם אתם זכאים לפיצוי? התשובה נעוצה בקבלת ייעוץ משפטי מוקדם ככל הניתן. במסגרת הייעוץ המשפטי, הרשומות הרפואיות הרלבנטיות מועברות לעורך דין הבקיא בדיני נזיקין ולמומחה רפואי מהתחום המדובר. המומחה מגבש חוות דעת מקצועית שמבססת את המישור הרפואי של התביעה, ועורך הדין מנסח את כתב התביעה המקשר בין חוות הדעת לבין הנזק מבחינה משפטית. לאחר מכן, בדרך כלל מתנהל מו”מ מול הגורמים הרפואיים מחוץ לערכאות, וככל שהמחלוקת איננה נפתרת ייתכן ולא יהיה מנוס מפנייה לבית המשפט.

פיצויים בגין רשלנות רפואית, כיצד נבחנים?

תביעת רשלנות רפואית היא תביעה נזיקית. על כן, הדיון בתביעה מתחלק לשני חלקים עיקריים – מישור החבות ומישור הנזק.

לאחר שהמטופל מצליח לחצות את מישור החבות, כלומר, להוכיח את הרשלנות שגרמה לנזק, מתקיים דיון ספציפי בפיצויים. למשל, אם הרשלנות הרפואית פגעה ביכולת להתפרנס כתמול שלשום, יש להעריך מהו היקף השכר שנפגע, כולל בעתיד הרחוק ועד לאחרית ימים.

בחישוב פיצויים בגין רשלנות רפואית ניתנת התייחסת לראשי נזק נוספים כמו הוצאות ניידות, הוצאות רפואיות, עזרה מצד ג’, עוגמת נפש, כאב וסבל ועוד. מכיוון שנזקים רפואיים עלולים להיות חשוכי מרפא, הפיצויים נפסקים לכל שנות חייו של המטופל. פעמים רבות תביעות רשלנות רפואית מסתיימות בפיצויים בסך מיליוני שקלים.

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *