כיצד להשיג את הפיצוי המקסימלי בגין רשלנות רפואית?

תביעות רשלנות רפואית מבוססות על הוכחתו של נזק שנגרם כתוצאה מטיפול רפואי רשלני. אלו תביעות רשלנות רפואית אשר מוגשות מכוח עוולת הרשלנות, הקבועה בסעיפים 35-36 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), תשכ”ח-1968‏, ומתחלקות למעשה לשני מישורים – מישור החבות ומישור הנזק.

מישור החבות נוגע להליך מורכב של הוכחת חריגה מסטנדרט הרופא הסביר. זאת בהתאם לפרקטיקה הרפואית המקובלת נכון למועד מתן הטיפול, ובקשר ישיר לנזק שנגרם כתוצאה מהרשלנות. על המטופל (התובע) להוכיח את הדברים באמצעות חוות דעת רפואית מטעמו, אשר מציבה את היסודות לגבי הרשלנות גופא, מתייחסת לנזק שנגרם בגינה, ומייצרת קשר סיבתי.

הדיון בנזק, וכפועל יוצא מכך בפיצויים, מתנהל לרוב רק לאחר הוכחת החבות. במהלכו יש לבחון את הנזק שנגרם למטופל, וחשוב מכך – את השלכותיו על חייו ועל חיי משפחתו. פיצויים בתביעות רשלנות רפואית נקבעים לפי ראשי נזק שונים כגון הוצאות רפואיות, הוצאות ניידות, כאב וסבל, אובדן השתכרות (עבר, הווה, עתיד), עזרה צד ג’ ועוד. ככל שהנזק הוא גדול יותר, וככל שהשפעותיו העתידיות על חיי המטופל (ומשפחתו) משמעותיות יותר, כך הפיצויים יהיו בהתאם.

רשלנות רפואית – מיליוני שקלים

לא אחת, תביעות רשלנות רפואית מסתיימות בפיצויים בסך מיליוני שקלים. על פי רוב מדובר על מקרים שבהם הנזק שנגרם למטופל הינו בלתי הפיך. לדוגמה, רשלנות רפואית בהריון כאשר בדיקות מקדימות לא הצליחו לאבחן מומים מולדים בעובר והילד נולד כשהוא סובל ממחלות או תסמונות חשוכות מרפא. כלומר, יהיה זקוק לסיוע ועזרה למשך כל ימי חייו.

לעתים, מותו של המטופל בגין רשלנות רפואית מקים לבני משפחתו זכאות לתבוע פיצויים בגין המקרה, גם מכוח הלכת “השנים האבודות”. אלו פיצויים המבוססים על אובדן פרנסתו של המנוח לכל שנות העבודה שהיה באפשרותו לקיים לולא נפטר מחמת הרשלנות הרפואית.

הקושי המשפטי להעריך את הנזק בתביעות רשלנות רפואית

תביעות רשלנות רפואית הן תביעות נזיקין אשר הפיצויים הנפסקים בהן אמורים לצפות את פני העתיד. דהיינו, המטופל מבקש פיצוי מרופאיו בגין הנזק שנגרם לו ושישפיע על עתידו. למשל, אובדן רחם בלידה ואי אפשרות להרות בעתיד, אבחון מאוחר של מחלת הסרטן שהפחית את סיכויי ההחלמה, אובדן גפיים שלא יהיה אפשר להשיבן וכדומה.

יפים לכך דבריו של כב’ השופט מישאל חשין בע”א 2061/90, אשר התייחס לנושא של היכולת להעריך את הפגיעה בפרנסה, “בחישוב הפיצויים בגין הפסד כושר השתכרות לימים יבואו, נדמים אנו בעינינו כמו היינו מהלכים בארץ הפלאות של עליסה, ארץ בה ניחושים והשערות הן עובדות ותקוות ומשאלת-לב הן מציאות. הוטל עלינו לגלות את צפונות העתיד – עתיד שיהיה ועתיד שלא יהיה – ואנו לא נביאים אנו ולא בני נביאים“.

בכל הנוגע לפסיקת פיצויים, קיימת חשיבות גבוהה לניסיונו, מקצועיותו ויכולותיו של עורך הדין המייצג את הנפגע. עליו להציג בפני בית המשפט תמונה סדורה ומוכחת של “הערכת הנזק העתידי בתנאים של חוסר וודאות” (ת”א 53580-05-12).

מכיוון שהעיקרון המוביל הוא שהפיצוי צריך להגשים את עיקרון היסוד של “השבת המצב לקדמותו“, פיצויים בגין רשלנות רפואית נפסקים לרוב בפיצוי חד פעמי.

לדוגמה, אם מטופל נפטר בגין רשלנות רפואית ושכרו עמד על כ-10,000 שקלים בחודש כאשר נותרו לו עוד כ-15 שנות עבודה לפניו (עד ליציאה לגמלאות לפי גיל הפרישה החוקי), בית המשפט יכול להכפיל את השכר הממוצע במספר החודשים ולהעריך את אובדן ההשתכרות. זאת כמובן תוך הפחתת סכומים מסוימים כמו הפרשות סוציאליות או הוצאות מחייה. תשלום “חד פעמי”, מעצם טבעו, עומד לרוב על סכומים משמעותיים.

רשלנות רפואית – כיצד מוכיחים את הנזקים השונים?

תפקידו של עורך דין רשלנות רפואית בבחינת הפיצויים למטופל ו/או לבני משפחתו מתחיל עוד בשלבים המוקדמים ביותר של בחינת היתכנות התביעה. עורכי דין מקצועיים המתמחים בדיני נזיקין בכלל ובתיקי רשלנות רפואית בפרט, נדרשים לבדוק לעומק ולרוחב את עילת התביעה המונחת לפתחם.

בשלב ראשון עליהם להניח ידם על מלוא המסמכים הרפואיים הרלבנטיים שמתעדים את הטיפול שניתן. משימה לא פשוטה בעליל אשר במקרים רבים המטופל ובני משפחתו מתקשים לעמוד בה באופן עצמאי. לאחר מכן, יש לבחון את המסמכים הן ברמה המשפטית (על ידי עורכי דין מומחים) והן בעיניים רפואיות על ידי מומחים בתחום הרפואי הרלבנטי.

הצלבת הבסיס הרפואי עם הבסיס המשפטי היא זו שתניב את התשובה – האם עסקינן ברשלנות רפואית. ככל שהתשובה לכך הינה חיובית, ובכדי להוכיח את הפיצויים המגיעים למטופל, יש לבחון לעומק את מצבו הרפואי הנוכחי של הניזוק. האם הנזק פוגע בהכנסותיו והאם הוא מגדיל את הוצאותיו. המסקנות הללו הן שמגבשות את כתב התביעה מבחינת ראשי הנזק השונים.

בשלב זה נכנסים למשוואה היבטים אישיים וספציפיים. לדוגמה, ברור כי פציעה ברגליים משפיעה באופן שונה על ספורטאי ורואה חשבון. בעוד שהספורטאי עלול לאבד את מתת לחמו, רואה החשבון עדיין יכול להתפרנס כתמול שלשום גם כשהוא מתנייד על כיסא גלגלים.

עורך דין רשלנות רפואית צריך לנתח נכונה את השלכות הנזק שנגרם למטופל הספציפי. זאת לפי עברו התעסוקתי, עברו האישי, עתידו נוכח הפגיעה וכדומה. עליו לדעת כיצד לגבות את הדברים במסמכים רלבנטיים ומהם הנתיבים הנכונים להוכחת הנזקים המדוברים.