תאונות עבודה אינן נדירות בישראל ואינן מאפיינות רק מקרים “קלאסיים” של נפילה מסולם או החלקה במשרד. פגיעה עבודה יכולה ללבוש צורות שונות, החל מנזק בגין תאונה חד פעמית וכלה במחלה שהתפתחה בשל תנאי עבודה פוגעניים.
תהיה הפגיעה אשר תהיה, עשרות אלפי ישראלים מתמודדים עם תאונות עבודה בכל שנה. על פי נתוני המוסד לביטוח לאומי, האחראי על ביטוח נפגעי עבודה, כ-77,000 עובדים בישראל מקבלים מדי שנה דמי פגיעה בגין תאונת עבודה. בנוסף אליהם, כ-50,000 זכאים לגמלאות נכות (צמיתות או זמניות), כ-13,000 זכאים למענק נכות חד פעמי וכ-5,000 גמלאות תלויים משולמות לבני משפחה בגין מות עובד.
לצד הנתונים הללו, נפגעי עבודה פועלים לא רק מול הביטוח הלאומי אלא גם באפיקים משפטיים נוספים. הערכאות בישראל דנות באין ספור תביעות פיצויים בגין רשלנות מעסיק, רשלנות רשויות מקומיות (לדוגמה, בשל מפגע בטיחותי בדרך לעבודה), רשלנות יצרני ציוד ועוד.
החשיבות שבקבלת ייעוץ משפטי
במידה שנפגעתם בתאונת עבודה, או שקרוב משפחה נפגע בתאונת עבודה, הצעד הראשון שכדאי לנקוט בו הוא פנייה לקבלת ייעוץ משפטי. על מנת להתמודד בצורה נכונה עם המוסד לביטוח לאומי, כמו גם עם הליכים משפטיים אזרחיים, חשוב לפעול נכון.
כל פעולה עצמאית שתבצעו, ותהיה זו הפעולה התמימה והכנה ביותר, עלולה לגרום לסיבוכים עתידיים בתיק. סיבוכים שעלולים לפגוע בדרככם למימוש זכויות רפואיות.
במשרד עורכי דין שלומי ויינברג, אנו מכירים היטב את הרגישות והמורכבות שמציפה אתכם בקרות תאונת עבודה. אנו מבינים את החשש מפני הנזק הכלכלי הצפוי, ובפרט את החשש מפני היכולת להמשיך ולפרנס את המשפחה בכבוד. ידוע לנו כי נפגעי עבודה עלולים להתקשות בשובם למעגל התעסוקה, וכן שאפילו תקופה קצרה של אי-כושר יכולה להיות הרת גורל. זאת עוד מעבר לעניין הרפואי.
במשרד עורכי דין שלומי ויינברג אנו מתמחים מזה כ-15 שנה בייצוג נפגעי גוף ונפגעי עבודה. משרדנו רואה בכך שליחות של ממש, ואנו בקיאים בכל ההליכים מול המוסד לביטוח לאומי. המשרד משלב זרועות עם מומחים רפואיים מובילים בתחומם, המסייעים ללקוחותינו להתמודד עם טענות רפואיות, כולל מומחים רפואיים בתחומים ספציפיים ומורכבים.
בנוסף, משרדנו מתמחה בליטיגציה בערכאות ומייצג לקוחותיו בהליכים משפטיים מול הביטוח הלאומי, החל מבית הדין לעבודה ועד לבית המשפט העליון. כמו כן, אנו מייצגים בהליכים אזרחיים מול גורמים רשלניים כגון מעסיקים, רשויות מקומיות ועוד. המשרד מתמחה בייצוג נפגעי תאונות דרכים (המהווים כ-25% מסך נפגעי העבודה בישראל) ומסייע בהתמודדות מול חברות הביטוח.
פעילות רוחבית ומקיפה זו, הבוחנת כל מקרה ומקרה לגופו (תרתי משמע), מבטיחה לכם מענה משפטי הולם לפגיעה בעבודה. חתירה בלתי מתפשרת לעמידה על מימוש זכויות רפואיות.
תאונות עבודה, מהן?
המושג פגיעה עבודה מקפל בחובו מגוון רחב של אירועים הנכנסים בגדרו:
- תאונת עבודה – אירוע חד פעמי שנגרם לאדם במסגרת עבודתו.
- מחלת מקצוע – מחלה שהתפתחה בגין תנאי העבודה.
- פגיעה לפי תורת המיקרו-טראומה – נזק רפואי שנגרם לעובד בעקבות פעולות חוזרות ונשנות שבוצעו במהלך העבודה.
חשוב להדגיש כי תאונות עבודה לא חייבות להתרחש במשרד/במפעל. החוק קובע כי תאונת עבודה היא גם תאונה שאירעה לעובד בדרכו לעבודה או בדרכו מהעבודה הביתה. כ-25% מתאונות הדרכים בישראל הן תאונות עבודה, מן הטעם הברור שבמרבית המקרים הנהג ביקש להגיע לעבודה או לחזור לביתו.
הכרה בפגיעה בעבודה מול המוסד לביטוח לאומי
הכרה בפגיעה בעבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי איננה עניין של מה בכך. גם אם הדברים ברורים כשמש, וגם אם אתם סבורים שלא יכולה להיות מחלוקת שאירעה לכם תאונת עבודה, חשוב לפעול בשיקול דעת ותוך היכרות עם ההליכים השונים, החוק והפסיקה.
ככל שמדובר במוסד לביטוח לאומי, אתם עלולים להתמודד עם הכחשת הגדרתו של האירוע כתאונת עבודה מלכתחילה. למשל, במידה שמדובר בתאונת דרכים בדרך לעבודה, הביטוח הלאומי יכול לטעון שהנפגע לא היה במסלול הרגיל שלו מהבית למשרד. כך גם אם עובד החליק במקום העבודה ונפגע בידו, ייתכן והמוסד לביטוח לאומי יטען שהנזק שהוצג הוא בשל פגיעה קודמת ביד שלא קשורה לעבודה.
פעמים רבות, גם לאחר שהתאונה מוכרת כפגיעה בעבודה, ניטשת מחלוקת בנוגע לדרגת הנכות. היות שהתגמולים מהמוסד לביטוח לאומי נגזרים מדרגת הנכות שנקבעה, ומהגדרת הנכות כזמנית או צמיתה, משקל רב יש לקביעתה של הוועדה הרפואית בביטוח הלאומי.
האתגרים הללו הם רק מעט המחזיק את המרובה, והם מאפיינים גם הליכים מקבילים להכרה בפגיעה בעבודה כמו מחלת מקצוע (האם באמת תנאי העבודה גרמו להתפתחות המחלה או שמא היו לה גורמים אחרים) או פגיעה לפי תורת המיקרו-טראומה (מה היו הפעולות החוזרות והנשנות שבוצעו במקום העבודה, והאם קיימת אסכולה רפואית שקושרת בינן לבין הנזק שנגרם).
הליכים בגין תאונות עבודה מול גורמים נוספים
בכל מקרה של פגיעה עבודה, מעבר להתנהלות מול המוסד לביטוח לאומי, העובד רשאי לפעול גם באפיקים משפטיים נוספים. אחד השכיחים שבהם הוא תביעה בגין רשלנות כנגד גורם האחראי לתאונה.
גורמים רשלניים אלה יכולים להיות המעסיק (שלא דאג לבטיחות עובדיו), רשות מקומית (כאשר העובד נפל בדרכו בגלל מפגע לא בטיחותי), יצרן מכונות (בשל מכונה מסוכנת) וכדומה. בנוסף, כאשר מדובר בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה, פעמים רבות קיימת התלבטות לגבי הפנייה לחברת הביטוח של הרכב (לפיצוי מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים).
ההליכים האזרחיים המתנהלים במקביל למוסד לביטוח לאומי מחייבים קבלת ייעוץ משפטי. ראשית, קביעות של המוסד לביטוח לאומי (כמו דרגת נכות) יכולות להיות מחייבות לגבי ההליך האזרחי. שנית, תכתובות בין המוסד לביטוח לאומי לבין העובד משמשות כראיות במשפט האזרחי.
כך למשל, אם העובד מילא טופס נפגע עבודה שבו ציין כי הוא “נפל במטבח”, ולאחר מכן הוא טוען בהליך פרטי מול המעסיק שהוא “החליק במטבח”, די במילה קטנה זו בכדי להחליש את התיק. כן, עד כדי כך.
החוק בישראל קובע גם שאדם לא יכול להיות זכאי לכפל פיצוי. לדוגמה, אם מדובר בתאונת דרכים בדרך לעבודה, המבוטח לא יהיה זכאי גם לפיצוי מלא מביטוח לאומי וגם לפיצוי מלא מחברת הביטוח. התגמולים יקוזזו כך שיימנע מצב של כפל ביטוח. בעניין זה יצוין כי קיימת אפשרות לקבל פיצוי יתר (בשיעור של 25%) בתאונות דרכים שהן גם תאונות עבודה, וזאת במידה שהמבוטח ידווח למוסד לביטוח לאומי על כוונתו לתבוע את חברת הביטוח.