רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים

רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים

85% מהישראלים סבורים שניתוח פלסטי יכול לשפר את הדימוי העצמי שלהם בקשר לגופם, 69.5% מניחים כי ניתוח אסתטי ישפר את הקשר הזוגי שלהם, ואחד מכל ארבעה ישראלים מאמין שניתוח פלסטי מוצלח יסייע לו בקשריו עם חבריו. ההערכות מדברות על כך שתעשיית הניתוחים הפלסטיים בישראל “מגלגלת” כ-200 מיליון שקלים בשנה, וצומחת בקצב של כ-20%-30% משנה לשנה.

לצערנו, כשם שהתופעה רחבה, קיימת גם תופעה מקבילה נוספת והיא עלייה במספר המקרים העולים כדי רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים. מדובר בסוגיה משפטית מורכבת ביותר שכן ניתוחים פלסטיים, ברוב המכריע של המקרים, הינם ניתוחים אלקטיביים. כלומר, הניתוח נעשה מבחירה ולא מתוך צורך רפואי, ולעתים קרובות במסגרת הרפואה הפרטית ובעלויות ניכרות.

על כן, בכל הנוגע לחובות המוטלות על הרופאים המבצעים את הטיפול, כמו גם על הגופים המעסיקים אותם, רף האחריות הינו גבוה משמעותית. ייתכן אף שבנסיבות מסוימות תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח פלסטי תוביל לפסיקת פיצויים, כאשר אותן נסיבות בדיוק בניתוח “רגיל” (לצורך רפואי) לא היו בהכרח מניבות תוצאה דומה. הדברים באים לידי ביטוי במספר אופנים:

  • קבלת הסכמה מדעת לניתוח במובן הרחב ביותר של הדבר.
  • שקיפות מלאה של הרופא בנוגע לסיכויים, סיכונים, תופעות לוואי וכדומה.
  • מתן אפשרות אמיתית למטופל לבחון את החלטתו ולבדוק אפשרויות רפואיות אחרות.
  • תיאום ציפיות בין הרופא והמטופל לגבי התוצאה הסופית.

בנוסף, בדומה לכל ניתוח, רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים יכולה לעסוק בנושאים כגון כשלים בביצוע הניתוח, זיהומים מסוכנים שהתפתחו במהלך הניתוח או לאחריו, מעקב רשלני אחר התאוששות המטופל וכדומה.

כיצד מוכיחים רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים?

רשלנות רפואית בניתוחים בכלל ובניתוחים פלסטיים בפרט נבחנת בהתאם לעוולת הרשלנות אשר מוגדרת בפקודת הנזיקין. על פי סעיפים 35-36 לפקודה, יש להוכיח את התביעה על בסיס קיומם של שלושה יסודות – רשלנות + נזק + קשר סיבתי.

מכיוון שניתוח פלסטי נעשה מבחירה, בתי המשפט אינם מקלים ראש בחובות הרבות שמוטלות על כתפי הרופאים עוד בהליכים המקדימים. החל מבירור התאמתו של המטופל להליך הרפואי, דרך תיאום ציפיות לגבי התוצאה וכלה כמובן בקבלת הסכמה מדעת. שנאמר (ע”א 6153/97, ההדגשות לא במקור):

“ההסבר הנדרש לקבלת הסכמה מדעת לניתוח אלקטיבי – שאף בלעדיו ניתן לנהל אורח חיים רגיל – נכלל ברף העליון של חובת הגילוי, והוא כולל, נוסף על התייחסות לסיכויי ההצלחה, גם מתן אזהרה מפני הסיבוכים האפשריים, גם אם סיבוכים אלו נדירים. דרישה נרחבת זאת מתחייבת בייחוד בתקופתנו, שבה מתפתחת רפואה פרטית המציעה לציבור הרחב – אם בדרך ישירה באמצעות פרסומים, ואם בעקיפין, בהסתמך על מוניטין של רופא המקיים מרפאה פרטית”.

לעתים די באי קבלת הסכמה מדעת בכדי לפסוק פיצויים משמעותיים, וזאת גם אם לא מוכחת רשלנות רפואית מקצועית פר אקסלנס. כמו כן, חשוב להדגיש כי רשלנות רפואית בניתוח פלסטי איננה בהכרח נובעת מכל תוצאה לא רצויה לאחר ההליך. כל ניתוח פלסטי, ולמעשה כל הליך רפואי, לא מעניק וודאות של 100%. מדובר עדיין בניתוח הטומן בחובו סיכונים שונים ומקושר עם סיכויי הצלחה. הדברים לרוב מפורטים בטופס ההסכמה מדעת שעליו חותם המטופל. כאשר העילה לתביעה נובעת מתוצאה לא רצויה אך לא מנזק רפואי שנגרם, יש לבדוק היטב האם הפער בין הרצוי למצוי אכן מגבש עילת תביעה.

פיצויים בגין רשלנות בניתוח פלסטי

עם הוכחת רשלנות רפואית בניתוח פלסטי, פסיקת הפיצויים נעשית בהתאם לראשי נזק שונים. כפונקציה של הנזק שנגרם למטופל וההשלכות על חייו. למשל, אם בשל הניתוח הרשלני נפגעה פרנסתו של המטופל, ניתן להגיש תביעה בגין פיצוי בעבור אובדן השתכרות או ירידה בשיעור ההשתכרות.

תביעות אלה כוללות גם פיצויים בעבור כאב וסבל, צורך בניתוחים מתקנים או שינוי באורחות חיים לרבות הזדקקות לעזרה צד ג’, הוצאות ניידות וכדומה. ככל שהרופאים התרשלו בקבלת הסכמתו של המטופל לניתוח הפיצויים יכולים להיקבע גם בעבור פגיעה באוטונומיה. על מנת לעשות מעט סדר בדברים, הנה כמה דוגמאות לפיצויים בגין רשלנות בניתוחים פלסטיים:

  • 450,000 שקלים פיצויים בגין עיוורון בעין לאחר ניתוח לתיקון קוצר ראייה בלייזר – בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק פיצויים בסך כחצי מיליון שקלים לאדם אשר פנה למרפאה פרטית לתיקון ראייה בלייזר ונותר עיוור בעין המנותחת. בתוך סכומי הפיצויים נקבע כי המטופל זכאי לפיצוי בסך כ-350,000 שקלים בעבור אובדן השתכרות לעתיד, למרות שהוא לא פוטר מעבודתו. בית המשפט קבע זאת בשל הסיכון העתידי לפרנסתו של המנותח במידה שיפוטר ויתקשה למצוא מקום עבודה חדש לאור מצבו הבריאותי. 100,000 שקלים נוספים נפסקו בעבור כאב וסבל (ת”א 1599/97).
  • 150,000 שקלים בגלל הפרת הסכמה מדעת ולמרות העדר רשלנות – בית המשפט המחוזי בחיפה דן בתביעה שהוגשה בגין רשלנות רפואית בניתוח ופסק למטופל פיצויים בסך 150,000 שקלים. המעניין בתיק הוא שלא נמצאה רשלנות רפואית מקצועית של המנתח בהליך עצמו והפיצויים נפסקו רק משום שהוכח שהמטופל לא נתן הסכמתו להליך כנדרש. רשלנות הרופא באה לידי ביטוי בטופס הסכמה שנחתם זמן קצר לפני תחילת הניתוח, אשר לא הודגשו בו סיכונים מסוימים שאכן התממשו (ת”א 572/06).
  • כ-400,000 שקלים בגין רשלנות רפואית בניתוח להגדלת חזה – בית משפט השלום בירושלים פסק לאישה פיצויים בסך כ-400,000 שקלים בגין רשלנות רפואית בניתוח להגדלת חזה. מדובר במקרה מעניין שכן הוא עסק במספר ניתוחים עוקבים. הניתוח הראשון בוצע מבלי לקבל הסכמתה של המטופלת להליך, וסיכון שהתממש ושהצריך ניתוח מתקן, לא הופיע בטופס הראשון. בהמשך, כאשר המטופלת חזרה לאחר הניתוח השני וביקשה לעבור ניתוח נוסף, בית המשפט קבע כי הרופא היה צריך לסרב למרות התעקשותה, לאור הסיכון הרב שנשקף ממנו (ואשר התממש). הפיצויים נפסקו לפי ראשי נזק של כאב וסבל, אובדן השתכרות בעבר ובעתיד ועזרת הזולת (ת”א 14901/01‏).

רשלנות רפואית – ליווי משפטי צמוד

רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים יכולה להסב סבל רב. מדובר בסיטואציה קשה ביותר שבה מטופל תמים פונה לרופא בכדי לבצע טיפול אסתטי, חותם על טופס הסכמה, משלם סכומי כסף גבוהים, ונפגע. בין אם הפגיעה היא פיסית ובין אם היא אסתטית, הדברים בהחלט ברורים.

על מנת להוכיח רשלנות רפואית בניתוח פלסטי יש להתחקות אחר כל השתלשלות העניינים מראשיתה. זאת כדאי וצריך לעשות בצמוד לקבלת ייעוץ משפטי.

עורך הדין המייצג את המטופל יבחן היטב את כל המסמכים הרפואיים הרלבנטיים הנוגעים לניתוח והמתעדים את ביצועו. לרבות טפסי ההסכמה, תיעוד הניתוח ותיעוד האשפוז. המסמכים הרפואיים הללו נבחנים בעיניים משפטיות ומועברים לבדיקה ספציפית על ידי רופאים בתחום הרלבנטי.

חשוב לגבש חוות דעת מקצועית של מנתח פלסטי המתמחה בניתוח המדובר. לדוגמה, מנתח מומחה בניתוחי חזה או רופא המתמחה בניתוחי אף או שאיבת שומן. חוות הדעת הרפואית מהווה חלק חשוב בתיק שכן היא מבססת על הטענות המשפטיות וקושרת את הקשר הסיבתי הדרוש בין הרשלנות לבין הנזק.

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *