תאונות אופנועים, תאונות קטנועים

תאונות אופנועים, תאונות קטנועים

אופנועים וקטנועים מהווים כ-4.2% בלבד מכלל הרכבים המנועיים הנעים על כבישי ישראל, אך מעורבות רוכביהם בתאונות דרכים הינה גבוהה באופן משמעותי ביחס לשיעורם באוכלוסיית הנהגים. על פי נתוני עמותת “אור ירוק”, כמעט שניים מכל עשרה הרוגים או פצועים קשה בתאונות דרכים הינו רוכב דו-גלגלי (כ-18.4% מכלל ההרוגים והפצועים קשה).

לא בכדי, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, מצאה לנכון להגדיר את רוכבי הקטנועים והאופנועים כ”משתמשי הדרך הפגיעים ביותר”. ואכן, מאפיינים רבים עומדים מאחורי תאונות אופנועים וקטנועים, והנה כמה מהבולטים שבהם:

  • העדר ביטוח חובה – כ-40% מרוכבי הקטנועים והאופנועים אינם מבוטחים בביטוח חובה, בשל הפוליסות היקרות ובשל היותם נהגים צעירים חסרי ניסיון שאינם מבינים את משמעות הדבר.
  • פציעות קשות – המספרים הרשמיים מדברים על כך שכ-400 רוכבי אופנועים וקטנועים נפצעים קשה בתאונות דרכים בכל שנה. הסיבות לכך הן חשיפה גופנית למכות פיסיות, נהיגה מסוכנת, נהגים צעירים, העדר מודעות מצד משתמשים אחרים בדרך ועוד.
  • נהגים צעירים – רוב רוכבי האופנועים והקטנועים בישראל הם נהגים צעירים וחסרי ניסיון. מרביתם מתחת לגיל 24. אי לכך, הם חשופים יותר לתאונות דרכים בשל חוסר ניסיון ברכיבה, העדר בשלות בהבנת הסכנות הכרוכות בנסיעה על רכב דו-גלגלי וכדומה. קבוצת הגיל הבאה בתור של רוכבי האופנועים והקטנועים היא של מבוגרים מעל גיל 40, אשר ככל הנראה “שבים לרכוב” לאחר שנים של הפסקה. במקרים אלה, הרוכב “החדש-ישן” מתקשה לעתים להתאים את רכיבתו לנסיבות המשתנות של הכבישים בישראל.
  • תאונות עבודה – רוכבי אופנועים רבים הנפגעים בתאונות דרכים הינם למעשה נפגעי עבודה. בין אם משום שהם משתמשים באופנוע ככלי עבודה (שליחים, סוכנים וכדומה), ובין אם – ככל העובדים בישראל – נעזרים ברכב בכדי להגיע לעבודה או לשוב הביתה. במקרים אלה, ההתנהלות איננה רק מול חברת הביטוח אלא גם מול המוסד לביטוח לאומי.
  • תאונות עצמיות – אופנועים וקטנועים, כרכב דו-גלגלי, גורמים פעמים רבות לתאונות עצמיות. כלומר, החלקה על הכביש, נפילה מאופנוע וכדומה. ההתנהלות לאחר תאונה עצמית עלולה להיות מאתגרת, בעיקר במקרה של העדר ביטוח חובה, ולעתים יכולה להיווצר מחלוקת באשר לעצם קרות האירוע.

פיצויים לאחר תאונת אופנוע או תאונת קטנוע

הפיצויים לאחר תאונת אופנוע או תאונת קטנוע משולמים בהתאם להוראותיו של חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל”ה-1975. על פי חוק סוציאלי זה, לאחר שהתאונה הוכחה והוגדרה כתאונת דרכים, הרוכב יהיה זכאי לקבל פיצוי מחברת הביטוח אשר ביטחה את האופנוע/הקטנוע במועד המדובר. זאת, ככל שהרוכב אכן מבוטח, שכן כפי שצוין לעיל, כ-40% מהרוכבים לא רוכשים פוליסה (בשל מחירה הגבוה).

במידה שהרוכב אכן מבוטח כחוק, ובמידה שהתאונה תוכר כתאונת דרכים, הפיצויים שייפסקו נקבעים בהתאם לנזק שנגרם. יתרה מזו – בהתאם להשלכות הנזק על חייו של המבוטח מבחינת פרנסה, גיל, מקצוע, נזק רפואי לעתיד ועוד.

היות שתאונות אופנועים וקטנועים גורמות לפציעות קשות, סכומי הפיצויים בתביעות הללו צריכים להיות בהתאם. אולם בכדי שכך יהיה, הנפגע צריך להציג את נזקיו בהליך מול חברת הביטוח, בין אם בערכאות ובין אם בהסכם פשרה מחוץ לכותלי בית המשפט.

הייצוג המשפטי הוא קריטי. חשוב מאד שהנפגע יתקשר במועד המוקדם ביותר עם עורך דין הבקיא בדיני נזיקין. בפרט בתאונות דרכים וביתר שאת בתאונות רכבים דו-גלגליים. זאת, בכדי לוודא כי הוא אכן מקבל את הפיצויים הראויים והוא פועל למקסום מימוש זכויות רפואיות.

תאונת דרכים ללא ביטוח

רוכבי אופנועים וקטנועים רבים, מסיבות שונות, אינם נוהגים עם ביטוח חובה כחוק. מעבר לעובדה שהדבר מהווה עבירה פלילית, יש לכך השלכות מרחיקות לכת על זכאות לפיצוי בקרות תאונה. בהעדר ביטוח חובה, רוכב האופנוע עלול להתקשות במיצוי זכויותיו הרפואיות.

בסיטואציות אלה יהיה עליו לנקוט בצעדים שונים. החל מניסיון להיפרע מקרנית, קרן ממשלתית שמפצה נפגעי תאונות דרכים גם בסיטואציות מסוימות של העדר ביטוח, וכלה בהגשת תביעה נזיקית כנגד גורמים שיכולים להימצא כאחראים לתאונה. לדוגמה, רכב שהתפרץ לכביש ופגע ברוכב, מפגע בטיחותי בכביש שבגללו אירעה התאונה וכדומה. כאשר ההליך המשפטי איננו מבוסס על חוק הפיצויים, אין די בהוכחת התאונה והנזק. יש להוכיח גם את סוגיית האשם בתאונה. לדוגמה, להוכיח באמצעות חוות דעת מקצועית, הנערכת על ידי בוחן תנועה, כי רכב מסוים אחראי על התאונה ועל כן עליו לפצות את הרוכב.

יודגש כי גם פיצוי לפי חוק הפיצויים בהעדר ביטוח חובה יכול להיות נתיב פעולה אפשרי בנסיבות מסוימות. לדוגמה, הרוכב לא ידע שהאופנוע לא מבוטח, הביטוח פקע מנסיבות טכניות בלבד (כמו אי תשלום אגרת רישיון נהיגה) וכדומה. הבחירה בנתיב הפעולה המשפטי הנכון צריכה להיות בסמוך לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי.

תאונת אופנוע שהייתה גם תאונת עבודה

רוכבי אופנועים וקטנועים רבים עושים בכלי הדו-גלגלי שימוש ככלי עבודה. בין אם במסגרת עבודתם כשליחים או סוכנים, ובין אם ככלי רכב לשם הגעה למשרד.

במצבים אלה, חשוב לדעת כי חוק הביטוח הלאומי מכיר בתאונת הדרכים כתאונת עבודה. כלומר, רוכב האופנוע יוכל להתנהל מול המוסד לביטוח לאומי לשם הכרה בו כנפגע עבודה. ככל שהתאונה אכן תוכר כתאונת עבודה, הרוכב יעמוד בפני וועדה רפואית שתקבע את דרגת נכותו (הצמיתה או הזמנית), וכפועל יוצא מכך ייקבעו התגמולים או המענקים להם הוא זכאי.

הוכחת הקשר בין התאונה לעבודה איננה עניין של מה בכך. כל רוכב אופנוע או קטנוע יודע היטב שלאחר הוצאת הרישיון, כלי הרכב הדו-גלגלי הופך ממש “לרגליים” של בעליו. בכדי שהתאונה תוכר כתאונת עבודה, יהיה על הרוכב להוכיח קשר בין נסיעתו לעבודתו.

לדוגמה, אם מדובר בסוכן מכירות אשר נפגע בתאונה בסוף היום, אך בעת שהיה בדרכו למסעדה ולא לביתו, ייתכן והביטוח לאומי יטען שהייתה כאן סטייה בנתיב ולא מדובר בנסיעת עבודה.

כבר בשלבים הראשונים ביותר כדאי מאד שרוכב האופנוע הנפגע יפנה לקבלת ייעוץ משפטי. לעתים, עוד בטרם הוא פונה למוסד לביטוח לאומי ובמקביל לקבלת טיפול רפואי. זכרו – כל דבר שייאמר לגורם כלשהו – בין אם זה מעסיק, חבר, קרוב משפחה ואפילו רופא בבית חולים – יכול לשמש כראיה בהליך משפטי.

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *