רשלנות רפואית בהריון

רשלנות רפואית בהריון

שיעורי הפריון בישראל הם מהגבוהים בעולם ביחס לאוכלוסייה. עם כ-180,000 לידות מן החי בשנה (לפי נתוני משרד הבריאות), מימון רחב היקף לטיפולי פוריות ומדיניות המעודדת משפחות מרובות ילדים, הדברים בהחלט מוכרים וידועים.

אולם למרות שרובן המוחלט של הלידות יסתיים בלידה מאושרת, מאחורי המספרים הללו ישנם גם לא מעט מקרים של רשלנות רפואית בהריון.

רשלנות רפואית בהריון עוסקת במעקב אחר ההיריון בטרם הלידה. התביעות אשר מוגשות בגין רשלנות בהריון מדברות על כך שהרופאים לא השכילו לאבחן בטרם עת מומים מולדים בעובר, ובכך מנעו מההורים את האפשרות להחליט – לכאורה – על הפסקת ההיריון. לעתים רשלנות רפואית בהריון נוגעת למצבים שבהם הרופאים לא השכילו לאבחן דגשים חשובים לגבי העובר שהיו צריכים להשפיע על הלידה (כמו לידה בניתוח קיסרי, זירוז לידה וכדומה).

רשלנות רפואית בהריון, כיצד מוכיחים?

רשלנות רפואית בהריון יש להוכיח לפי יסודותיה של עוולת הרשלנות המצויה בסעיפים 36-35 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), תשכ”ח-1968, ואלו הם:

  1. רשלנות רפואית בהריון.
  2. נזק ממנו סובלים היילוד ו/או האישה.
  3. קשר סיבתי בין הרשלנות לבין הנזק.

על מנת להוכיח את שלושת התנאים הללו, יש להסתמך על הרשומות הרפואיות אשר עקבו אחר ההיריון למן המועד הראשון שבו התגלה המום.

כידוע, האישה הישראלית עוברת במהלך ההיריון שורה ארוכה של בדיקות מקדימות. חלקן ממומנות על ידי המדינה במסגרת סל הבריאות הממלכתי, חלקן נעשות במימון קופות החולים בשירותים משלימים, וחלקן באופן פרטי לחלוטין. לצד זאת, ישנן בדיקות אשר מבוצעות בבתי החולים ובמיון נשים כאשר האישה מגיעה במהלך ההיריון עם תחושות שונות (כגון ירידה בהרגשת תנועות עובר, דימומים וכדומה).

כאשר עומדת על הפרק תביעה בגין רשלנות הריון, כל המסמכים נבדקים בדווקנות. זאת בכדי לאתר את המקום שממנו נבעה הרשלנות הרפואית ואת המועד שבו היה ניתן לאבחן את המום בעובר. מכיוון שלעתים מספר רופאים בודקים את הריון האישה, האחריות יכולה לעקוב אחר כל שרשרת הטיפול. מהרופא האישי שליווה את האישה מתחילת ההריון בקופת החולים, דרך הרופאים המומחים שפגשו אותה במהלך הדרך, וכלה ברופאים “מזדמנים” כמו רופאי מחלקות הנשים בבתי החולים.

כשל באבחון בהריון צריך להיות מבוסס על חוות דעת רפואית. חוות דעת זו מהווה חלק בלתי נפרד מהתביעה והיא מנוסחת לרוב על ידי מומחים בתחום הגניקולוגיה והמיילדות. המומחה הרפואי מטעם התביעה מגדיר מהי לפי דעתו הרשלנות במעקב ההריון ומהן השלכותיה כפי שהתבטאו במקרה הקונקרטי. חוות הדעת הרפואית מבססת את כתב התביעה המשפטי, המנוסח על ידי עורך דין הבקיא בדיני רשלנות רפואית בפרט, ודיני נזיקין בכלל.

פיצויים בתביעות בגין רשלנות בהריון

תביעות בגין רשלנות רפואית בהריון, כאשר הן מתקבלות, יכולות להסתיים בסכומים משמעותיים. לא אחת אנו נפגשים באמצעי התקשורת עם פרסומים בתחום זה המסקרים פיצויים בסך מיליוני שקלים.

הסיבה לסכומי הפיצויים הגבוהים איננה נעוצה בתפיסה לפיה רשלנות רפואית בהריון היא “חמורה יותר” מרשלנות רפואית אחרת. הסכומים הגבוהים הם תולדה, לצערנו, של הנזק הרב שעלול להיגרם בגין רשלנות במעקב הריון.

כאשר היילוד סובל ממומים מולדים קשים, אשר מרביתם חשוכי מרפא, חייו יהיו רצופים בטיפולים רפואיים. ייתכן כי המומים מהם הוא סובל ימנעו ממנו לעבוד ויהפכו אותו לתלוי בהוריו ובזולת לאורך כל חייו.

הפיצויים מורכבים מראשי נזק שונים היכולים גם “לכסות” את כל חיי הילד ובכך לטפס לכדי סכומי עתק. חישובים אלה, עשרות שנים קדימה, כוללים התייחסות לאובדן יכולת השתכרות, הוצאות רפואיות, עזרה מהזולת, הוצאות ניידות, כאב וסבל ועוד.

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *