המדריך לנפגע עבודה

כ-7% מהתגמולים המשולמים מדי שנה לאזרחי ישראל על ידי המוסד לביטוח לאומי (המל”ל) הינם בגין תאונות עבודה. ביטוח נפגעי עבודה נועד, לפי הגדרתו הרשמית, “לפצות מבוטחים שנפגעו בעבודה, בתאונה או חלו במחלת מקצוע בגין אובדן שכר או הכנסה בתקופה שלאחר הפגיעה שבה נעשו בלתי כשירים לעבוד, או בגין הנזק הגופני או הנפשי מהפגיעה“. בנוסף, הביטוח הלאומי מסייע לנפגעי עבודה ב”יום שאחרי” על ידי תוכניות שיקום מקצועי.

נשמע פשוט? תחשבו שוב. ההתמודדות עם פגיעה בעבודה איננה עניין של מה בכך. בין אם משום שתיתכנה מחלוקות בין הנפגע למל”ל (החל מהכרה באירוע כתאונת עבודה וכלה בדרגת הנכות והתגמולים הראויים), ובין אם בשל קיומם של גורמים נוספים שיכולים להימצא כחייבים בפיצוי. לדוגמה:

• רשלנות מעסיק שגרמה לפגיעה בעבודה.
• קיומה של חבות כלפי חברת ביטוח.
• רשלנות רפואית בטיפול בעובד שנפגע בתאונת עבודה.
• אחריות בעל מקרקעין בקרות תאונה (כמו מדרכה משובשת שגרמה לנפילה בדרך).
• אחריות יצרן מכונות בגין מכונה תקולה ומסוכנת.
• אחריות מזמין עבודה בנפילת עובד באתר בנייה.

במילים אחרות, התנהלות מול המוסד לביטוח לאומי איננה הנתיב היחיד שבו העובד יכול לנקוט. על מנת לוודא כי נפגע עבודה מממש את מלוא זכויותיו הרפואיות, כדאי לפנות בהקדם לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי.

בכדי לעשות מעט סדר בדברים, לפניכם מדריך לנפגע עבודה. שימו לב כי המדריך שלהלן איננו תחליף לייעוץ משפטי. עם זאת, יהיה בו כדי להבהיר חלק מהמרכיבים המרכזיים בהתנהלות נכונה לאחר תאונת עבודה או באבחון מחלת מקצוע.

מדריך לנפגע עבודה – הודעה למעסיק

אחד הצעדים הראשונים לאחר תאונת עבודה הוא פנייה למעסיק. חשוב לפנות בהקדם למעסיק, לדווח על המקרה ולקבל טופס לביטוח לאומי (ב.ל.250). טופס זה מאפשר לנפגע לקבל טיפול רפואי בקופת חולים תחת הגדרת המקרה כתאונת עבודה.

בטופס הנ”ל, שבו המעסיק מפרט את פרטיה של התאונה, צריך לוודא כי התיאור הינו מדויק. למשל, יש לשים לב שהמעסיק לא מחסיר פרטים או “מעגל פינות” מתוך רצון להתגונן בפני תביעה עתידית בגין רשלנותו. יש לקבל מהמעסיק דו”ח בדבר “הודעה על תאונה” שבו הוא ממלא את החלקים הרלבנטיים מבחינתו.

קבלת טיפול רפואי

קבלת טיפול רפואי חייבת להיות תוך תיעוד מלא של המקרה בפני הצוות הרפואי. מומלץ לפנות לטיפול רפואי מוקדם ולא להמתין עם הנושא.

חשוב – זכרו כי המידע שאתם מוסרים לרופאים יכול לשמש כראיה בהמשך, ולכן יש לפרט בדיוק את נסיבות המקרה. למשל, אם עובד נפגע כתוצאה מעבודה עם מכונה במפעל, ובאופן ספציפי בגלל שהמכונה “השתוללה” ו”ידועה כמסוכנת”, יש לציין בפני הרופאים שמדובר בתאונת עבודה ובמכונה מסוכנת שהשתוללה.

הדברים עשויים להיות הרי גורל בהמשך, הן מול הביטוח הלאומי והן מול המעסיק. בתי המשפט נוטים לייחס משקל רב לדיווח אודות התאונה לגורמים הרפואיים, וזאת מתוך הנחה ששם, מול הרופאים, העובד (המעוניין בטיפול לכאביו) ימסור רק מידע נכון, אמין, אמיתי ומדויק.

לאחר הטיפול הרפואי דאגו לקבל לידיכם תעודה רפואית ראשונה. אל תחסכו בטיפולים רפואיים, גם אם אתם סבורים שקיבלתם את הטיפול הראוי. פנו לכל קשת המומחים הרפואיים ובדקו היטב את הנזק שנגרם לכם. דאגו לקבל טיפולי המשך במידת הצורך. הן משום שטיפולים אלה מחזקים את הוכחת הנזק והן מכיוון שמוטלת עליכם החובה להקטין את הנזק. כלומר, לפעול לריפוי ושיקום.

ערכו רישום משלכם

מעבר לכל הניירת ה”רשמית”, רצוי מאד שנפגע העבודה יערוך בעצמו רישום של המקרה ובו ייפרט את השתלשלות האירועים לרבות הסיבות לתאונה, מועד מדויק, מיקום מדויק, עדי ראייה, הנזק שנגרם וכו’.

שימו לב כי עדי ראייה אינם חייבים להיות רק עובדים של המקום או עמיתים לעבודה. הם יכולים להיות גם לקוחות, ספקים, מבקרים חיצוניים, עוברי אורח וכדומה. ככל שלא מדובר בעובדים, יש לדאוג שאתם אוספים את פרטי הקשר של העדים (שכן לאחר מכן, אם תצטרכו, ייתכן ותתקשו להשיגם).

איסוף תלושי שכר

נפגעתם בעבודה? פעלו לאיסוף כל תלושי השכר שלכם מתקופה האחרונה. לכל הפחות משלושת החודשים האחרונים. ככל שנעדרתם מסיבה כלשהי ממקום העבודה בשלושת החודשים הנ”ל (מילואים, אבטלה, מחלה וכדומה), דאגו לאסוף את האישורים הרלבנטיים.

התמודדות עם מחלת מקצוע או מחלה בעבודה

פגיעה בעבודה לא חייבת להיות תאונה חד פעמית. החוק והפסיקה מכירים גם במחלות שונות שנגרמות כתוצאה מתנאי העבודה. לדוגמה, פגיעה בשמיעה בגין עבודה ברעש מזיק, התקף לב בעקבות לחץ בלתי סביר בעבודה, סרטן בשל חשיפה לחומרים מסוכנים ועוד.

במידה שנפגעתם ממחלה אשר יכולה להיות קשורה למקום עבודתכם, מומלץ לפנות בהקדם לקבלת ייעוץ משפטי. עורך דין המתמחה בתחום יוכל לבחון האם קיים קשר בין המחלה לתנאי העבודה וכיצד לנקוט מכאן והלאה.

חלק מן המחלות קשורות לתנאי העבודה ומוכרות בחוק (לדוגמה, סרטן בשל חשיפה לאסבסט), חלק נובעות מפעולות חוזרות ונשנות במקום העבודה מכוח תורת המיקרו-טראומה (לדוגמה, כאבי גב בשל הרמת משאות כבדים לאורך שנים), וחלקן משלבות נסיבות שגרתיות עם אירוע חד פעמי (לדוגמה, לחץ בעבודה שהצטבר במשך תקופה ארוכה והתפרץ כהתקף לב בעקבות שיחה קשה עם מעסיק).

תאונת עבודה בדרך למשרד או בדרך הביתה

המוסד לביטוח לאומי מכיר בתאונות עבודה אשר נגרמו בדרך לעבודה או בדרך הביתה. כלומר, אם נפגעתם בתאונת דרכים בדרך לעבודה, תאונת הדרכים הנ”ל הינה תאונת עבודה. הפיצוי שתקבלו לא יהיה בהכרח מחברת הביטוח (כמו תאונת דרכים “רגילה”) אלא (גם או רק) מהמוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה.

ההתנהלות כלפי תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה איננה נדירה בישראל. המספרים מראים שכ-25% מתאונות העבודה המוכרות על ידי המל”ל הן למעשה תאונות דרכים. מכיוון שקיים בישראל משטר נזיקי המונע קבלת “כפל פיצוי”, אך עם זאת ישנם מקרים שבהם כדאי לפעול קודם מול חברת הביטוח ורק לאחר מכן מול הביטוח הלאומי, ההתייעצות עם עורך דין הינה קריטית.

רשלנות מעסיק

תאונות עבודה רבות נגרמות כתוצאה מרשלנותו של המעסיק. למשל, הפרת הוראות בטיחות בתאונת עבודה בענף הבנייה. עובד שנפגע בעקבות רשלנות מעסיק רשאי לפעול במקביל לביטוח הלאומי גם באפיק אזרחי נגד המעסיק (או כל גורם אחראי אחר).

תביעה זו מתנהלת בבתי המשפט האזרחיים ועל בסיס קיומה (או העדרה) של רשלנות. קרי, האם התנהלות המעסיק הפרה את חובת הזהירות המוטלת עליו כלפי העובד, וכתוצאה מכך נגרם הנזק שנגרם.

שלא כמו הליכים מול הביטוח הלאומי, המבוססים על חבות מכוח קיומו של אירוע, ההתנהלות מול המעסיק דורשת הוכחת אשם. יש להוכיח שהמעסיק התרשל ועל כן אחראי לפצות את העובד.

במידה שנפגעתם בתאונת עבודה אשר נגרמה כתוצאה מרשלנותו של המעסיק, כדאי להתייעץ בהקדם עם עורך דין הבקיא בתחום. זאת בכדי לבחון האם לפעול מול המעסיק למיצוי זכויות ומהם הסיכויים של ההליך בהתאם לנסיבות הספציפיות של המקרה.