תאונות דרכים, הידועות גם כ”קטל בדרכים”, אינן נדירות במחוזותינו. לצערנו, מדי שנה מתרחשות בישראל למעלה מ-13,000 תאונות דרכים עם נפגעים, אשר מותירות אחריהן שובל של נפגעים בדרגות שונות ויותר מ-350 הרוגים.
המנגנון המשפטי לפיצוי נפגעים בתאונות דרכים מצוי בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל”ה-1995 (חוק הפלת”ד או חוק הפיצויים). חוק זה, המהווה מנגנון סוציאלי לפיצוי, מעניק לנפגעים רשת ביטחון בכך שהוא לא עוסק בסוגיות של אשמה או רשלנות.
על פי חוק הפיצויים, כל אדם זכאי לפיצוי בגין תאונת דרכים והפיצוי מגיע לרוב מחברת הביטוח אשר ביטחה את הרכב במועד האירוע בביטוח חובה תקף.
אולם למרות הוראותיו הברורות של חוק הפלת”ד, תביעות בגין נזקי גוף בשל תאונת דרכים אינן פשוטות כלל. ראשית, חברות הביטוח עלולות להערים קשיים על המבוטחים וההתנהלות מול המבטחת צריכה להיות מקצועית, עניינית, אפקטיבית וחכמה. כמו כן, ידוע כי תאונות דרכים עלולות לגרום לנזקים קשים ביותר. יש לדעת כיצד להעריך נכונה את הנזק שנגרם, לרבות את השלכותיו על הנפגע ובני משפחתו לטווח הקצר ולטווח הארוך. על כן, מומלץ להיעזר בעורך דין לתביעת תאונות דרכים.
המורכבות המאפיינת תיקי תאונות דרכים בישראל יכולה לנבוע מהיבטים שונים כגון:
- האם מדובר בתאונת דרכים? – המושג “תאונת דרכים” איננו כולל רק מקרים של תאונה בין משתמשים בדרך (כמו שני כלי רכב או רכב והולך רגל), אלא מכסה אירועים נוספים כמו פציעה בעת תיקון רכב, פציעה בעת עליה או ירידה מרכב, פציעה בגין מטען שנפל מרכב וכדומה. לא אחת, קיימת מחלוקת לגבי הגדרתו של האירוע בתור תאונת דרכים לפי החוק.
- תאונות פגע וברח – מדי שנה, כ-700 מתאונות הדרכים בישראל הן תאונות “פגע וברח”. כלומר, במקרה כזה של תאונה עם נפגעים הנהג הפוגע לא עצר לסייע לנפגע וכמובן שלא השאיר פרטים שיהיה אפשר להתחקות אחריהם. במקרים אלה, ההליך לקבלת פיצוי עלול להסתבך. בין היתר בשל טענות כמו הכחשת קרות האירוע או אי נקיטה באמצעים סבירים לאיתור הנהג הפוגע.
- מה הנזק ומה השלכותיו? – הפיצוי בגין תאונת דרכים מבוסס על הנזק אשר נגרם בשל התאונה. הוכחת הנזק היא הליך משפטי ורפואי מורכב אשר פעמים רבות מצוי במחלוקת בין המבוטח או עורך דין לתביעת תאונות דרכים מטעמו לבין חברת הביטוח (או הגורם הנתבע). כשם שהוכחת הנזק היא סוגיה מורכבת, כך גם הוכחת ההשלכות על פרנסתו והכנסתו של הנפגע אינן עניין של מה בכך. למשל:
- עד כמה הפגיעה גרמה לירידה בהכנסת הנפגע?
- האם הנפגע איבד את כושר השתכרותו לחלוטין?
- האם הנפגע עשוי להשתקם בהמשך?
- האם הנזק קשור למצב בריאותי קודם?
תאונות דרכים ללא ביטוח – למרות חוק ברור הקובע שאין לנהוג ברכב מנועי ללא ביטוח חובה תקף, עשרות אלפי נהגים בישראל אינם מקפידים על עניין זה. לראיה, משטרת ישראל פותחת מדי שנה למעלה מ-12,000 תיקים כנגד נהגים בגין נהיגה ללא ביטוח, נהיגה בזמן פסילה ונהיגה ללא רישיון תקף (שכן מדובר בעבירות פליליות). בכל הנוגע לרוכבי אופנועים, ההערכות מדברות על כך שלאור מחירה הגבוה של הפוליסה, ולאור העובדה שמדובר בנהגים צעירים, כ-40% מהרוכבים הדו-גלגליים אינם מכוסים בביטוח חובה. קבלת פיצויים בגין תאונת דרכים ללא ביטוח היא סוגיה מורכבת, אך אין מדובר באופן קטגורי במצב שבו לא ישולמו פיצויים. במקרים אלה יש לבדוק:
- אם מדובר בהולך רגל – קיים הליך לפיצוי מול קרנית, קרן ממשלתית לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, המשמשת בין היתר למצבים מסוג זה.
- אם מדובר בנוסע – נשאלת השאלה האם הנוסע היה יכול לדעת על העדר ביטוח. אם התשובה שלילית, הנוסע יכול להיפרע מקרנית, אם התשובה חיובית, ייתכן והוא ייאלץ לפעול בדרכים חלופיות.
- אם מדובר בנהג – יש לבדוק האם הנהג היה מודע לכך שהרכב איננו מבוטח והאם הוא היה אמור להיות מודע לסוגיה. בעניין זה עולות שאלות משפטיות רבות כמו האם הנהג היה הבעלים של הרכב, האם מדובר ברכב של אחר (למשל, רכב מעביד), מהי הסיבה שבגינה הביטוח לא היה תקף (הפרת תנאי רישיון, אי תשלום אגרה, נסיעה בזמן פסילה, אי רכישת ביטוח כלל) ועוד.
- תביעה נזיקית – במידה שהנפגע לא יכול לפעול לפי חוק הפיצויים בגין העדר ביטוח חובה, פתוחה בפניו הדרך לנקוט בצעדים משפטיים אחרים. בין היתר על ידי הגשת תביעת תאונות דרכים כנגד גורמים אחראים לתאונה (כמו נהג הרכב שהתנגש בו), לפי פקודת הנזיקין (נוסח חדש), תשכ”ח-1968.
- תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה – אחת מכל ארבע תאונות דרכים בישראל היא תאונת עבודה. כלומר, תאונה אשר התרחשה כאשר העובד היה בדרך לעבודה/מהעבודה. במקרים אלה, נכנס למשוואה הביטוח הלאומי אשר אמור לפצות נפגעי עבודה. עם זאת, עורך דין לתביעת תאונות דרכים לעיתים ישקול גם תביעת תאונות דרכים מקבילה כנגד חברת הביטוח אך חשוב להבין את הדגשים המשפטיים של ההליך מבחינת דיני הנזיקין בישראל.
- פיצויים להולכי רגל, רוכבי אופניים, רוכבי קורקינטים וכו’ – תאונות דרכים מערבות משתמשים אחרים בדרך שלא היו ברכב מנועי ואשר אין להם, מן הסתם, ביטוח חובה. במקרים אלה, יש לבדוק היטב מיהו הרכב אשר גרם לתאונה ואשר חברת הביטוח שביטחה אותו צריכה לשאת בתשלום הפיצויים. בהעדר ביטוח, ההתנהלות תהיה מול קרנית שהינה קרן ממשלתית המפצה נפגעי תאונות דרכים שאין להם גורם אחר להיפרע ממנו.
תאונות דרכים – ייצוג משפטי למן השלבים הראשונים
ייצוג משפטי בתביעות נזיקין בגין תאונות דרכים הוא איננו עניין של מה בכך. כפי שיכולתם לקרוא לעיל, סוגיות רבות מאתגרות את ההליך המשפטי ומדובר כמובן בדוגמאות שהן רק בבחינת מעט המחזיק את המרובה.
גם כאשר התאונה מוגדרת בפירוש כתאונת דרכים, וגם כאשר הרכב היה מבוטח בביטוח חובה כחוק, עדיין ייתכן ויתנהל הליך משפטי מורכב מול חברת הביטוח.
החבות היא רק חלק מההליך המשפטי ומחלוקות רבות ניטשות על החלק השני – הדיון בנזק. מהו הנזק שנגרם לנפגע, כיצד הוא משפיע עליו ומהו שיעור הפיצויים שיש לפסוק לטובתו.
הדיון בנזק כולל התייחסות להיבטים רפואיים ודורש שילוב זרועות עם מומחים רפואיים ספציפיים. יש לנתח את הנזק הרפואי ולבדוק עד כמה הוא משפיע על הכנסתו ופרנסתו של הנפגע. משימה המוגשמת בעזרת מומחים רפואיים, מומחים תעסוקתיים, כלכלנים, אקטוארים ועוד.
במשרד עו”ד לתביעת תאונות דרכים שלומי ויינברג, המתמחה בייצוג נפגעי תאונות דרכים ונפגעי גוף, אנו מציגים ניסיון של יותר מ-15 שנה בליווי תיקים מסוג זה. משרדנו צבר קילומטראז’ רב בייצוג נפגעי תאונות דרכים, וכן הצלחות לא מבוטלות.
המשרד מנהל את התביעה למן הרגעים הראשונים ביותר, מסייע בגיבוש המסמכים הרפואיים והמשפטיים הדרושים, מנהל את התכתובות מול חברת הביטוח או כל גורם רלבנטי, מייצג את לקוחותיו בכל הערכאות והטריבונלים, וחותר להשיג בעבורם את התוצאה המיטבית.
אנו משתפים פעולה עם מומחים רפואיים (כולל בתחומים מורכבים וספציפיים) וכן מומחים נוספים כמו בוחני תנועה, רואי חשבון, כלכלנים, מומחים תעסוקתיים, אקטוארים ועוד.
אם אתם בחיפוש אחר עורך דין לתביעת תאונות דרכים, דעו כי הצוות המשפטי המקצועי שלנו, ביחד עם המומחים המלווים את התיק, מעניקים ללקוח את המעטפת המשפטית המקיפה והרחבה ביותר. עורך דין שלומי וינברג, מייסד המשרד, מעורב באופן אישי בכל תיק ותיק. זאת תוך שטביעת ידו נוכחת היטב בשירות ללקוח, עם זמינות מרבית לכל שאלה או סוגיה.